למה אנחנו מנסים בעצם להרוס את מכשירי החימום בחדרי האמבטיה במעבדה
חדרי אמבטיה הם סיוט אמיתי עבור מכשירי חימום. חשבו על זה: יש שם אדים רבים, שינויים דרסטיים בטמפרטורה, ואדי מים שפוגעים בכל דבר.
אם מכשיר החימום אינו מיועד לתנאים כאלה, הצינורות העשויים קוורץ עלולים להישבר, או שהחלקים החשמליים שלו עלולים להתקלקל. אנחנו לא רוצים לנחש כמה זמן המכשירים האלה יחזיקו מעמד. במקום זאת, אנחנו שם אותם במעבדה ומנסים לגרום להם להתקלקל.
המאבק נגד הלחות
רוב מכשירי החימום האלה משתמשים בנורות אינפרא-אדום שמגיעות לטמפרטורות גבוהות מאוד. כשהחום הזה פוגע בחדר אמבטיה מלא באדים, נוצרת ערפל על החלקים הקרים יותר של המכשיר.
הבעיה היא שהלחות נוטה לחדור למקומות בהם הצינורות העשויים קוורץ נמצאים במגע עם החלקים המתכתיים.
אנחנו עורכים בדיקות של חום ולחות כדי לראות אם הלחות גורמת לקלקול במכשיר. אם החיבורים אינם מושלמים, אדי המים חודרים פנימה, והנורה נשרפת תוך כמה שבועות. זו אסון. אנחנו רוצים שהמכשירים יחזיקו מעמד שנים רבות.
לחץ על הגבולות
המעבדות שלנו הן בעצם “מכונות זמן” – הן מדמות שנים של חשיפה לאדים תוך מספר מאות שעות בלבד.
אנחנו מחפשים שתי בעיות עיקריות: חלודה בנקודות החיבור, וחיבורים שנהרסים. אנחנו משתמשים בסגסוגות מיוחדות כדי למנוע קורוזיה, אך גם המתכות הטובות ביותר עלולות להיהרס אם המעטפת של המכשיר אינה תקינה.
צריך רק לדעת שכאשר רמת הלחות בחדר האמבטיה מגיעה ל-90%, המכשיר לא יתקלקל. לכן אנחנו מפעילים את המכשירים עד שהם נהרסים, כדי לוודא שהבידוד שלהם אכן יעיל.
מציאת האיזון האידיאלי
יש כאן סוג של מאבק. כדי לקבל חום גבוה, צריכים קירות דקים של קוורץ. אך קירות דקים עלולים להישבר כאשר הטמפרטורה משתנה. על ידי ביצוע בדיקות אלה, אנחנו מוצאים את האיזון האידיאלי – כך שהמכשיר יהיה יעיל אך עדיין עמיד.
כך המכשיר יוכל להמשיך לפעול. רק צריך לוודא שהמכשיר יהיה בעל אוורור טוב, כדי שהמעטפת הפלסטית שלו לא תימסה.